<h1>שם פ"ב ה"א</h1>
<h2>דף כה:</h2>
וכן נמי קשה לי דקאמר חוץ ממגדף. מאי איריא מגדף אפילו כל חיוב התלוי בדיבור כיון שכבר אמר דיבורו מתחייב בו. כגון המקלל חבירו בשם או את עצמו או אביו ואמו. וכן שבועת שוא ושבועת שקר. עדות ודאי יכול לחזור בו כל זמן שלא נחקרה עדותן בבית דין. דהכי גרסינן בתוספתא דכתובות פ"ב [ה"א] כללו של דבר העדים שהעידו לטמא ולטהר לרחק ולקרב לאסור ולהתיר לפטור ולחייב עד שלא נחקרה עדותן אמרו אנוסים אנו הרי אלו נאמנים משנחקרה עדותן אינם נאמנים. ואיתא נמי בירושלמי
